רִבִּי יוֹסֵי צָם תְּמָנֵיי יוֹמִין לְמֵיחְמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה וּלְסוֹפָא חָמָא וְרָֽגְזוּן יָדֵיהּ וּכְהוֹ עֵינֵיי. וְאִין תֵּימַר דַּהֲוָא רִבִּי יוֹסָה בַּר נַשׁ זְעִיר. חַד גָּֽרְדַיי אֲתַא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לֵיהּ חָמִית בְּחֵילְמִי דִּרְקִיעַ נְפַל וְחַד מִתַּלְמִידָךְ סְמַךְ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ וְחַכִּים אַתְּ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אִין אֲנָא חָמֵי לֵיהּ אֲנָא חַכַּם לֵיהּ. עֲבַר כָּל תַּלְמִידוֹי קוֹמוֹי וְחַכִּים לְרִבִּי יוֹסָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ צָם תְּלַת מָאוָון צוֹמִין לְמֵיחְמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה וְלָא חָֽמְתֵיהּ. וּבְסוֹפָא שְׁרָא מִצְטָעֵר אֲמַר מַה הֲוָה לָעֵי בְאוֹרָֽיְתָא סַגִּין מִינַּיי. אָֽמְרוּ לֵיהּ רִיבֵּץ תּוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמָּךְ וְלֹא עוֹד אֶלָּא דַהֲוָה גְלִי. אֲמַר לוֹן וְלֹא הֲוִינָא גְלִי. אָֽמְרִין לֵיהּ אַתְּ הֲוִיתָה גְלִי מֵילַף וְהוּא הֲוָה גְלִי מַלְפָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
ובסופא. התחיל לצער עצמו ואמר מה זה וכי היה יגע בתורה יותר ממני ואמרו לו הוא ריבץ תורה בישראל יותר ממך ולא עוד אלא שהיה גולה כדי להרביץ תורה:
את הויתה גלי מילף. אתה היית גולה כדי ללמוד והוא היה גולה ללמד לאחרים:
וחכים את ליה. אם יכול אתה להכירו ואמר אם אראהו אכיר אותו והעביר כל תלמידיו לפנייו והכיר לר' יוסי שזהו שראה בחלום הרי שאדם גדול היה ואעפ''כ לא היה כדאי לראות את ר''ח מפני גודל מעלתו:
ואין. וא''ת שר' יוסי אדם קטן היה ולא היה כדאי לראותו לא היא דהא חד גרדיי בא לפני ר' יוחנן וא''ל ראיתי בחלום הרקיע נופל וא' מתלמידך סומך אותו שלא יפול:
ר' יוסי. התענה שמונים תעניות שיזכה לראות ר' חייא רבה שכבר היה בישיבה של מעלה ולבסוף ראהו ורגזון ידיה רעדו אבריו וכהו עיניו:
רִבִּי הֲוָה עָֽנְוָון סַגִּין וְהֲוָה אֲמַר כָּל מַה דְּיֵימִי לִי בַּר נַשָּׁא אֲנָא עֲבִיד חוּץ מִמַּה שֶׁעָשׂוּ זִקְנֵי בְּתֵירָא לִזְקֵנִי דְּשָׁרוּן גַּרְמוֹן מִנְּשִׂיאוּתֵיהּ וּמְנוֹנֵיהּ. אִין סְלִיק רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא לְהָכָא אֲנָא מוֹתִיב לֵיהּ לְעֵיל מִינַּיי דְּהוּא מִן יְהוּדָה וַאֲנָא מִבִּנְיָמִין דְּהוּא מִן דִּכְרַיָּא וַאֲנָא מִן נְקוּבְתָא. חַד זְמָן עָאַל רִבִּי חִייָה רוֹבָא לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ הָא רַב הוּנָא לְבַר נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל רִבִּי. אָמַר לֵיהּ אֲרוֹנוֹ בָא. אֲמַר לֵיהּ פּוּק וְחָמִי מָאן בָּעֵי לָךְ לְבַר. וּנְפַק וְלָא אַשְׁכַּח בַּר נַשׁ וְיָדַע דְּהוּא כָעֵיס עֲלוֹי. עֲבַד דְּלָא עֲלִיל לְגַבֵּיהּ תַּלְתִּין יוֹמִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוֹן כָּל אִינּוּן תַּלְתּוֹיֵי יוֹמַיָּא יְלִיף רַב מִינֵּיהּ כְּלָלֵי דְּאוֹרָֽייְתָא. לְסוֹף תְּלַת עֲשַׂרְתֵּי שַׁנְיָא וּתְלַתְּתוֹי יוֹמַיָּא עָאַל אֱלִיָּהוּ לְגַבֵּיהּ בִּדְמוּת רִבִּי חִייָה רוֹבָה. אֲמַר לֵיהּ מַה מָרִי עֲבִיד. אֲמַר לֵיהּ חַד שִׁינַּיי מְעִיקָה לִי. אֲמַר לֵיהּ חֲמִי לָהּ לִי וְחָמֵי לָהּ לֵיהּ וִיהַב אֶצְבְּעָתֵיהּ עֲלָהּ וְאִינְּשִׁמְתְּ. לְמָחָר עָאַל רִבִּי חִייָה רוֹבָה לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ מַה עֲבִיד רִבִּי הַאי שִׁינָּךְ מַה הִיא עֲבִידָא. אֲמַר לֵיהּ מִן הַהִיא שַׁעְתָא דִּיהַב אֶצְבְּעָתָךְ עֲלָהּ אִינְּשִׁימָת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אִי לָכֶם חַיּוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִי לָכֶם עוּבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא לָא הֲוֵינָא מִן הַהִיא שַׁעֲתָא הֲוָה נְהִיג בֵּיהּ בִּיקָר. כַּד הֲוָה עֲלִיל לְבֵית וַועֲדָא הֲוָה אֲמַר יִכָּנֵס רִבִּי חִייָא רוֹבָא לִפְנִים. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי לִפְנִים מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא רִבִּי חִייָא רוֹבָה לִפְנִים וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי לִפְנָי לִפְנִים. רִבִּי 42b הֲוָא מַתְנֵי שְׁבָחֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא רוֹבָה קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי. חַד זְמָן חָמֵי גַּו בָּנִי וְלָא אִיתְכְּנַע מִן קוֹמוֹי. אָמַר לֵיהּ אֲהִנּוֹ דְּאַתְּ מַתְנִי שְׁבָחֵיהּ. אָמַר לֵיהּ מַה עֲבַד לָךְ. אָמַר לֵיהּ חָמִתֵיהּ גַּו בָּנִי וְלָא אִיתְכְּנַע מִן קוֹמוֹי. אָמַר לֵיהּ לָמָּה עֲבַדְתְּ כֵּן. אָמַר לֵיהּ כְּמוֹ יָבֹא עָלַי ייֵתִי עָלַי דְּאִין סְחִית לָא יָֽדְעִית בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אַשְׁגְּרִית עֵינַיי בְּכָל סֵפֶר תִּילִים אֲגָדָה. מִן הַהִיא שַׁעֲתָא מָסַר לֵיהּ שְׁנֵי תַלְמִידִין דִּיהַלְּכוּן עִימֵּיהּ בְּגִין סָכוּתָא .
Pnei Moshe (non traduit)
רבי הוה ענוון סגין. עניו גדול היה ואמר כל מה שאומר לי אדם אעשה חוץ מה שעשו זקני בתירה לזקני הלל שסילקו עצמן מן הנשיאות ומינו אותו במקומן כדאמרי' בפ''ו דפסחים:
אין סליק. ואם יעלה רב הונא ריש גלותא לכאן לו אני מושיבו למעלה ממני מפני שהוא מיהודה ואני מבנימין שהוא מן הזכרים כלו' שרבי היה ג''כ מיהודה מדבית דוד אלא שרב הונא היה מזכרים מיהודה ורבי מנקיבות ומצד אביו היה מבנימין וחשוב הוא ביחוס ממני:
נתכרכמו פניו של רבי. שחישב שר' חייא א''ל שיקיים דבורו ולנסותו הוא בא:
א''ל ארונו. הוא שבא שמת רב הונא:
פוק חמי. צא וראה מי קורא לך מבחוץ וידע ר' חייא דכעס עליו רבי וכוונתו היה שיצא מלפניו על שביישו ורצה לנסות אותו:
עבד. ר' חייא ונהג עצמו בנזיפה ולא נכנס אצלו שלשים יום דנזיפת הנשיא ל' יום כדאמר בפ''ג דמ''ק:
כל אינון. ל' יום יליף רב מיניה דר' חייא כל הכללים שבתורה:
חמי לה לי. הראני אותה והראהו ונתן אצבעו עליו ונתרפא ואע''ג דהמעשה דלעיל גרמה הרפואה היינו הך דקאמר הכא שלפי שריחם בא אליהו ועשה לו כן אלא מפני כבודו של ר' חייא לא נתרפא עד לאחר ל' יום כדי שינהוג בו כבוד:
לסוף. הי''ג שנה דלעיל ול' יום אלו אח''כ נכנס אליהו אצלו בדמות ר' חייא רבה:
מן. אותה שעה מסר לו רבי שני תלמידים שיהו מהלכין עמו שלא יסתכן מחמת טרדת המחשבה:
ייתי. יבא עלי שאף אם רחצתי עצמי לא ידעתי ג''כ מהרחיצה לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה שהייתי מסתכל לעין באגדת ספר תילים:
אהינו. זהו שאתה מספר בשבחו א''ל ומה עשה לך והגיד לו ושאל רבי לר''ח למה עשית כן:
רבי הוה מתני. היה מספר שבחו של ר' חייא לפני ר' ישמעאל בר' יוסי פ''א חמי ליה גו בני בתוך המרחץ ולא נכנע לקום לפני ר' ישמעאל בר' יוסי ולהדרו ובחדר של בית המרחץ שעומדים שם לבושים היה דאיכא מקום הידור:
לבית ועדא. לבה''מ:
מן ההיא שעתא. התחיל רבי לנהוג כבוד בר' חייא שידע שאליהו בא בדמותו לכבודו:
אי לכם. מי יגן עכשיו עליכם:
כַּד דְּמָךְ רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא אַסְקוּנֵיהּ לְהָכָא. אָֽמְרֵי אָן אֲנָן יְהָבִין לֵיהּ. אָֽמְרִין נֵיתִינֵיהּ גַּבֵּי רִבִּי חִייָה רוֹבָה דְּהוּא מִן דִּידְהוּ. אָֽמְרִין מָאן בְּעֵי מִיהַב לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי אֲנָא עֲלִיל יְהַב לֵיהּ. אָֽמְרוּ לֵיהּ עִילְּתָא אַתְּ בָּעֵי דְּאַתְּ גְבַר סַב וְאַתְּ בָּעֵי מֵיעוֹל מֵיתַב לָךְ תַּמָּן. אֲמַר לוֹן יְהָבוּן מְשִׁיחָתָא בְרַגְלַיי וְאִין עֲנִייַת אַתּוּן גָּֽרְשִׁין. אָעַל וְאַשְׁכַּח תְּלַת דָּנִין יְהוּדָה בְנִי אַחֲרֶיךָ וְאֵין עוֹד. חִזְקִיָּה בְנִי אַחֲרֶיךָ וְאֵין עוֹד. אַחֲרֶיךָ יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְאֵין עוֹד. תָּלָה עֵינוֹי מִסְתַּכְּלָה אִיתְאֲמַר לֵיהּ אַפִּיךְ אַפִּיךְ שְׁמַע קָלֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה רַבָּא אֲמַר לְרַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ נְפִישׁ לְרַב חוּנָה יְתִיב לֵיהּ וְלָא קְבִיל עֲלוֹי מָתִיב לֵיהּ אָֽמְרִין כְּמַה דְּלָא קְבִיל עֲלוֹי מָתִיב לֵיהּ כֵּן זַרְעִיתֵיהּ לָא פְסִיקָא לְעוֹלָם. וְיָצָא מִשָּׁם וְהָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְנִכְפְּלוּ לוֹ שָׁנָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
אן. היכן אנו קוברין אותו ונתנו עצה ביניהם ואמרו המוטב ונכון הוא להניחו אצל ר''ח רבה שהוא משלהם מבני בבל:
מאן בעי מיהב ליה. מי הוא אשר ימלא לבו להכניסו לשם וא''ר חגיי אני אכניסנו להניחו שם:
עילתך את בעי. עילה ותואנה אתה מבקש לפי שאדם זקן אתה ורצונך למות שם ולהקבר אצל ר' חייא:
יהבון משיחתא ברגליי. יתנו לקשור משיחה אחת ברגלי:
ואין עניית. שאתעכב שם הרבה:
אתון גרשין תגררו אותי ע''י החבל והמשיחה לחוץ:
עאל ואשכח תלת דנין. שלשה שהיו מדנין אותם בקול שבח ותהלה. א''נ רנין גרסי' ג' קולות של שבח:
יהודה בני אחריך ואין עוד. זה יהודה בנו של ר' חייא וכלומר שאין עוד אחריך בחסידות ובמעלה וכן לחזקיה בנו וכן ליוסף בן ישראל הוא יוסף הצדיק:
תלה עינוי מסתכלה. הגביה ר' חגיי פניו ותלה עיניו לראות ושמע דאיתאמר ליה אמיך אפיך. כן הוא בכתובות. השפל פניך והזהר מלהסתכל ושמע קולו של ר''ח רבה שאמר לרב יהודה בריה נפיש לרב הונא יתיב ליה. הנח לרב הונא מקומך שינפש ויקבר כאן:
ולא קביל עלוי מתיב ליה. ולא קבל עליו רב הונא שיעמוד רב יהודה ויקבר במקומו וזהו מרוב ענותנותו:
אמרין. שמע רב חגיי קול שאמרו כשם שלא קיבל עליו זה שיעקור רבי יהודה ממקומו וישב הוא שם כן בשכר זה לא יפסוק זרעו לעולם:
ויצא משם. רב חגיי והיה באותו זמן בן שמונים ונכפלו לו שניו על שנתעסק עם רב הונא:
כְּתִיב וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם. יַעֲקֹב כָּל הֶן דְּהוּא מַה הוּא מְנַכֵּי. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. מַהוּ דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי י֨י בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. וַהֲלֹא אֵין אַרְצוֹת הַחַיִּים אֶלָּא צוֹר וַחֲבֵרוֹתֶיהָ וְקֵיסָרִין וַחֲבֵרוֹתֶיהָ תַּמָּן זוֹלָא תַּמָּן שׂוֹבְעָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אֶרֶץ שֶׁמֵּיתֶיהָ חַיִּין תְּחִילָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּמַה טַעַם נוֹתֵן נְשָׁמָה לְעַם עָלֶיהָ. אֶלָּא מֵעַתָּה רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה הִפְסִידוּ. אָמַר רִבִּי סִימַיי מַחְלִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶן אֶת הָאָרֶץ וְהֵן מִתְגַּלְגְּלִין כְּנוֹדוֹת וְכֵיוָן שֶׁהֵן מַגִּיעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁן חוֹזְרוֹת עֲלֵיהֶן. וּמַה טַעַם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְיִיתֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
יעקב כל הן דהוא מה הוא מנכי. כל היכן הוא שהוא קבור מה הוא מפסיד ומה איכפת ליה ליעקב הצדיק [שרצה] להקבר בא''י:
דברים בגב. יש דבר פנימי ונסתר בזה:
אלא צור וחברותיה. ששם הזול ושם השובע שהן נתונין על חוף הים והכל מצוי שם בריוח אלא להכי קרא דוד לא''י ארצות החיים כדר''ל ארץ שמתיה חיים בתחלה לעתיד:
ומה טעם. מהיכן למדנו זה מדכתיב נותן נשמה לעם עליה וארישיה דקרא רוקע הארץ וצאצאיה קאי וסתם ארץ א''י היא ומשמע בא''י הוא שנותן נשמה ושם הם חיים:
הפסידו. בתמיה:
מחליד. נוקב לפניהם את הארץ ועושה להן מחילות תחת הקרקע והן מתגלגלין כנודות הללו וכו' ובשביל כך לא רצה יעקב להקבר בח''ל שלא יהיה לו צער גלגול מחילות:
רִבִּי בְּרֶכְיָה שָׁאַל לְרִבִּי חֶלְבּוֹ. רִבִּי חֶלְבּוֹ שָׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. רִבִּי אִימִּי שָׁאַל לְרִבִּי אֶלְעָזָר. רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָה וְאִית דְּאָֽמְרִין רִבִּי חֲנִינָה שָׁאַל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲפִילוּ כְגוֹן יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵירָיו. אָמַר לֵיהּ גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵיפָה כָל אַרְצָהּ. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה מַה הֵן שָׁאַל לָהֵן וְהֵן שָׁאַל לָהֵן לֹא שְׁמָעִינָן מִינָּהּ כְּלוּם. מַיי כְדוֹן. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׂרְפָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בָהֶן מִדַּת הַדִּין. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים עָשָׂת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִשְׂרְפָה הָדָא הוּא דִּכְתִיב וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד. כּוּתִים שֶׁבָּהּ מַה הָיוּ עוֹשִׂין מַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת וְהָֽיְתָה נִשְׂרֶפֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
אפי' כגון ירבעם בן נבט וחביריו. הא דדריש נותן נשמה לעם עליה אם לירבעם וחבריו שנקברו בא''י מועיל נמי להם זכות הארץ:
א''ל. והשיב מקרא הזה גפרית וגו':
מה זה הן שאל להן. זה שאל לזה וזה לזה ואחרי כל השאלות השיב מקרא הזה ואכתי לא שמעינן כלום דלא ידעינן מאי קאמר ומה תשובה זו:
מאי כדון. ומעתה מה אנו למדין מזה וקאמר דזאת היא הכוונה דמכיון שנשרפה א''י שנתקיים בה גפרית ומלח וגו' נעשה באלו ג''כ מדת הדין שכבר קבלו דינם שנשרפו בהיותם קבורים שם ועי''ז יזכו לתחיה כשאר המתים:
והגביר ברית לרבים. מה שהקב''ה אמר להן בשעה שכרת ברית עמהן גפרית וגו' זה הגביר שבוע אחד:
כותים שבה. שהיו דרים בה אז כשהביאם סנחריב לשם מה היו עושים:
מטליות מטליות. כלומר שהיו זורעין אותה חתיכות תתיכות ומל' מטלניות של ג' על ג' ובעוד שהיו זורעין אותה נשרפת:
כְּתִיב וְאַתָּה פַּשְׁחוּר וְכֹל יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ תֵּלְכוּ בַּשֶּׁבִי. וּבָבֶל תָבֹא וְשָׁם תָּמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר. רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא. חַד אָמַר מֵת שָׁם וְנִקְבַּר שָׁם 43a יֵשׁ בְּיָדוֹ שְׁתַּיִם. מֵת שָׁם וְנִקְבַּר כָּאן יֵשׁ בְּיָדוֹ אַחַת. וְחָרָנָה אָמַר קְבוּרָה שֶׁבְּכָאן מְכַפֶּרֶת עַל מִיתָה שֶׁלָּהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
וחרנה. ואידך אמר קבורה שבכאן בא''י מכפרת על מיתה שמתו בחו''ל ולא עלו בחייהן ואין בידו אפי' אחת:
יש בידו שתים. כמו שתי מיתות ולפיכך כפל הכתוב:
רִבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה רִיגְלוֹי דְבַר נַשָּׁא עֲרַבָתֵיהּ לְמִיקְמָתֵיהּ כָּל הֶן דְּהוּא מִתְבְּעֵי. כְּתִיב מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעַד. וְיָמוֹת בְּבֵיתוֹ וְלֹא תַמָּן. אֱלִיחוֹרֶף וַאֲחִיָּה תְּרֵין אֵיסֶקְרֵיטוֹרֵי דִשְׁלֹמֹה. חָמָא מַלְאַךְ מוֹתָא מִסְתַּכֵּל בּוֹן וַחֲרִיק בְּשִׁינּוֹי. אֲמַר מִילָּה וִיהָבוּן בְּחַלָּלָא. אֲזַל וּנְסַבְּהוֹן מִן תַּמָּן אֲתָא קָאִים לֵיהּ גָּחִיךְ לְקָבְּלֵיהּ אֲמַר לֵיהּ הַהִיא שַׁעֲתָא הֲוֵיתָא אִיחְרוֹק בְּשִׁינַּייִךְ וּכְדוֹן אַתְּ גָחִיךְ לָן. אָמַר לֵיהּ אֲמַר לִי רַחֲמָנָא דְּיִנְסַב לֶאֱלִיחוֹרֶף וַאֲחִיָּה מִן חֲלָלָה וְאָֽמְרִית מִי יְהִיב לִי אִילֵּין לָהֶן דְּאִישְׁתַּלְּחִית מִינְסִיבִינִין וִיהַב בְּלִיבָּךְ לְמֵיעֲבַד כֵּן בְּגִין דְּנַעֲבִיד שְׁלִיחוּתִי. אֲזִל וְאִיטְפַּל בּוֹן מִן תַּמָּן. תְּרֵי בְּרוֹיי דְּרִבִּי רְאוּבֶן בַּר אִיסְטְרוֹבִילוֹס תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי. חָמָא מַלְאָכָא דְמוֹתָא מִסְתַּכֵּל בּוֹן וַחֲרִיק בְּשִׁינּוֹי וַאֲמַר נִיגְלִינוֹן לִדְרוֹמָא שֶׁמָּא הַגָּלוּת מְכַפֶּרֶת. אֲזַל וְנַסְתּוּן מִתַּמָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
נגלינון לדרומא. לארץ הדרום שהגלות יכפר עליהם שלא ימותו ואזל מלאך המות ולקחם משם שנגזר עליהם שבארץ הדרום ימותו:
רגלוי דבר נש. הם ערבים שלו ומובלין יתיה להעמידו למקום שמבקשים שימות שם:
וימות בתוך ביתו. ומפני מה לא מת בביתו ולא שם אלא שהיה צריך להיות שם לפי שנגזר עליו שיפול במלחמה ולקיים הנבואה במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה:
איסקוריטירו. סופריו ויועציו:
חמא. שלמה למלאך המות מסתכל בהון וחורק בשיניו שכעס על שלא היה יכול למלאות רצונו בהן:
אמר. שלמה מלה. איזה שם ונתנ' בחלל באויר העולם וחשב להצילם מידו והלך מלאך המות ולקחם משם שכך נגזר עליהם שימותו באויר ובא ושחק לנגד שלמה ושאל לו בתחלה היית כועס ועתה שוחק והשיבו לפי שהקב''ה צוה עלי עליהן לקחת אותם מן האויר ואמרתי מי יתן לאלו אל המקום אשר שולחתי לקחת אותם ונתן בלבך לעשות כדי לקיים שליחותי:
אזל. שלמה ולקחם משם להטפל בקבורתם ובבבלי פ' החליל גריס האי עובדא בנוסחא אחרת:
ואיטפל בון מן תמן. כן הוא בכתובות:
תרין בנוי דר' ראובן. כן הוא שם:
חמא. רבי:
וחרק בשינוי. שלא היו במקומן שנגזר עליהן:
עוּלָּא נְחוּתָא הֲוָה. אִידְמָךְ תַּמָּן שָׁרֵי בְּכִי. אָֽמְרִין לֵיהּ מַה אַתְּ בְּכִי אֲנָן מַסְקִין לָךְ לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹן וּמַה הֲנָייָה לִי. אֲנָא מוֹבַד מַרְגָּלִיתִי גַּו אַרְעָא מְסָאבְתָא. לֹא דוֹמֶה הַפּוֹלְטָהּ בְּחֵיק אִמּוֹ לַפּוֹלְטָהּ בְּחֵיק נָכְרִיָּה. רִבִּי מֵאִיר הֲוָה אִידְמִיךְ לֵיהּ בְּאַסְּייָא. אֲמַר אֵימוֹרִין לִבְנֵי אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל הָא מְשִׁיחְכוֹן דִּידְכוֹן. אֲפִילוּ כֵן אֵמַר לוֹן יְהַבוֹן עַרְסִי עַל גֵּיף יַמָּא דִּכְתִיב כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
עולא נחותא. על שם שהיה רגיל לילך ולירד מא''י לבבל הוו קרו ליה נחותא:
הוה אידמך תמן. בא זמנו למות שם בבבל והתחיל לבכות:
אמרין ליה מה לך בוכה. אנחנו מעלין אותך להקבר בא''י ואמר להן ומה מהנייה לי אם אני מאבד מרגלית נשמה שלי בארץ טמאה אינו דומה הפולטה בחיק אמו היא א''י שהיא כאם להנשמה מפני קדושתה:
באסייא. שהיא חו''ל ואמר אמרין לבני ארעא דישראל הא המשיח שלכם כלומר שצוה להם שיאמרו תשגיחו על הרב שלכם שמת בחו''ל שתעלו אותו להקבר בא''י:
ואפי' כן. ועכ''ז צוה להן שם שאפי' בעוד ארונו באסייא שיתנוהו על חוף הים לפי שא''י מיוסדת על הימים וחוף הים בכל מקום יש לו איזה צד שייכות לא''י ומביא ראיה מן המקרא דכתיב על ימים יסדה ועל א''י נאמר זה כדמסיק שבעה ימים הן שסובבין את א''י:
שִׁבְעָה יַמִּים סוֹבְבִין אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יַמָּא רַבָּא יַמָּא דְטִיבֵּרִיָא יַמָּא דְסַמְכוֹ יַמָּא דְמִילְחָא יַמָּא דְחוֹלָתָא יַמָּא דְשַׁלְייָת יַמָּא דְאַפַּמֵּיָא. וְהָא אִיכָּא יַמָּא דְחָמְץ דִּיֹּקְלֵיטִיָּנוּס הִקְוָה נְהָרוֹת וַעֲשָׂאוֹ. כְּתִיב הַנִּשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְּשִׁימוֹן. אָמַר רִבִּי חִייָא בִּרָיָא כָּל מִי שֶהוּא עוֹלֶה לְהַר יְשִימוֹן וּמָצָא כְמִין כְּבָרָה בְּיַם טִיבֵּרִיָא זוֹ הִיא בּוֹרָהּ שֶׁל מִרְיָם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן שַׁעֲרוּנָהּ רַבָּנִין וְהָא הִיא מְכוּוָּנָא כָּל קֳבֵיל תַּרְעָא מְצִיעִיָּא דִכְנִישְׁתָּא עֲתִיקְתָא דְּסרונגין.
Pnei Moshe (non traduit)
והא איכא ימא דחמץ. שם מקום ולמה לא נחשב בתוכן משום דלאו ים מששת ימי הבריאה הוא אלא דיקליטיינוס המלך חפר מהנהרות וקיבצם ועשאו ים:
להר ישימון. וזהו הר הכרמל דגריס בפ' ב''מ בענין זה:
כמין כברה. סלע עגול ועשוי ככברה:
שערונה. שיערו אותה חכמים לבארה של מרים שהיא נתונה בים טבריא ומכוונת כנגד שער האמצעי של בהכ''נ הישנה בעיר סרוגנין מא''י וקמ''ל היודע אותו שער האמצעי יכול לכוון לנגדו לבארה של מרים בים טבריא:
רִבִּי בַּרקִירִיָּא וְרִבִּי לָֽעְזָר הֲווֹן מְטַייְלִין בְּאִיסְטַרִין רָאוּ אֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בָּאִין מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי בַּרקִירִיָּא לְרִבִּי לָֽעְזָר מַה הוֹעִילוּ אֵילּוּ. אֲנִי קוֹרֵא עֲלֵיהֶם וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה בְּחַיֵּיכֶם. וַתָּבוֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי בְּמוֹתַתְכֶם. אָמַר לֵיהּ כֵּיוָן שֶׁהֵן מַגִּיעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵן נוֹטְלִין גּוּשׁ עָפָר וּמַנִּיחִין עַל אֲרוֹנָן. דִּכְתִיב וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
רבה בר קיריא וכו'. היו מטיילין ברחוב וראו ארונות שהן באין מחוץ לארץ ליקבר שם לא''י:
מה הועילו אלו שציוו להוליך אותן אחר פטירתם לכאן והיה מכיר אותם שהיה בידם לעלות בחייהם ולא עלו ולפיכך אמר קורא אני עליהם ונחלתי וכו':
כיון שהן מגיעין לא''י והן נוטלין גוש עפר. מן הארץ ומניחין על ארונן מכפר עליהן על מיתת חו''ל כדכתיב וכפר אדמתו של א''י על עמו:
משנה: הַבִּרְסִים וְהַבֻּרְדְּסִין וְהַדַּלְמַטִּיקִיּוֹן וּמִנְעֲלוֹת הַפִּינוֹן לֹא יִלְבְּשֵׁם עַד שֶׁיִּבְדּוֹק. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף הַבָּאִים מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן בְּקַנַּבִּס. וּמִנְעַל שֶׁל זֶרֶד אֵין בּוֹ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' הברסין והברדסין. פי' בערוך ערך בדס הן מיני גלופקרין שמכסין בהן את המטות אלא שאלו רפופין ר''ל דקין ואלו עבין:
והדלמטיקיון. הן מיני בתי שוקיים של צמר קאלצי''ש בלע''ז:
ומנעלות הפינון. עשויין מפסולת של צמר:
לא ילבשם עד שיבדוק. שמא יש פשתן מעורב בהן:
מחוף הים וממדינת הים. מפרש בגמ' מחוף הים שמביאין לשם ממדינת הים אינן צריכין בדיקה שאין הפשתן מצוי שם וחזקתן תפורין בקנבוס וקאמר בגמרא שמשנה זו נשנית בראשונה אבל בזמן הזה שהפשתן מצוי בכל מקום כולם צריכים בדיקה:
ומנעל של זרד. אית דמפרשי מנעלים של עור שנותנין אותן תחת כף הרגל ואית דמפרשי שמגיעין עד הירך ואית דגרסי של זרב וכך הובא בגמרא והם מנעלים שמשימין בתוכן צמר לחמם את הרגל מלשון יזורבו נצמתו ואית דמפרשי שעשוין לימות החמה ואיו בו משום כלאים כדמפרשינן בגמ' מאי טעמא:
הלכה: הַבּוּרְסִין בִּרְיָה. הַבֻּרְדְּסִין דֵּילְמָא. הַדַּלְמַטִּיקוֹן קוֹלְבִין וּמַעֲפוֹרִין וּמִנְעֲלוֹת הַפִּינוֹן דַּרְדְּסִין.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' הברסין. נקרא בריה וכו' כך היו נקראים בימיהם:
רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף הַבָּאִין מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם. מַה חוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם אוֹ מֵחוֹף הַיָּם שֶׁמִּמְּדִינַת הַיָּם. מִן מַה דְתַנֵּי כְּגוֹן צוֹר וַחֲבֵרוֹתֶיהָ וְקֵיסָרִין וַחֲבֵרוֹתֶיהָ. הָדָא אָֽמְרָה מֵחוֹף הַיָּם שֶׁמִּמְּדִינַת הַיָּם.
Pnei Moshe (non traduit)
מה. מאי קאמר אם מחוף הים וממדינת הים כלומר שצריך שיהיו ממדינת הים ממש ומחוף הים של המקומות אשר שם:
או מחוף הים שממדינת הים. כלומר או דמחוף הים בלחוד סגי שמביאין לשם ממדינת הים ותולין אנו כל מה שבחוף הים שהן הובאו ממדינת הים וממקום שאין הפשתן מצוי שם:
מן מה דתני. עלה בברייתא כגון צור וכו' ש''מ מחוף הים של כאן ומביאין לשם ממדינת הים כגון צור שהיתה רוכלת ימים וכן חברותיה:
אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה. הָדָא דְּתֵימַר בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא הָֽיְתָה הַפִּשְׁתָּן מְצוּיָה בְכָל מָקוֹם. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהַפִּשְׁתָּן מְצוּיָה בְכָל מָקוֹם צְרִיכִין בְּדִיקָה.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source